מחוז היין קוט דה בון, המצוי במזרח צרפת, קרוי על שם העיר בון, סביבה מתרכזים תעשיית היינות המקומיים והמסחר בהם. יחד עם שכנתו הצפונית, קוט דה נואי, הוא מרכיב את הקוט ד׳אור, רצועת היין היוקרתית של בורגון. עמוד השדרה התת קרקעי של הקוט ד׳אור הוא מצוק גירני תלול, שהשפעתו על הכרמים דרמטית. כאן תמצאו את יינות השרדונה הגדולים והיקרים בעולם וכן יינות פינו נואר אדומים נהדרים. אבל אל תיקחו את המילה ׳תמצאו׳ יותר מדי ברצינות: היינות הנדירים האלה, שגדלים באזור צר ומוגבל, מבוקשים על ידי חובבי יין מרחבי העולם כולו, מסין ועד הוואיי, ורובם נמכרים בהקצאה ומראש. אם יש בהישג ידכם בקבוק כזה, עדיף שלא תהססו זמן רב, פן ייחטף. ואם קיבלתם אותו מאיתנו, אז ברכותינו: הקארמה שלכם כנראה ממש טובה! ז׳אן מארק פיו הוא ויניירון )כורם-יינן( מהכפר שסאן-מונרשה, דור רביעי ליקב המשפחתי של הענף הזה של משפחת פיו, שתחילתו ב.1910- בשנת ,1985 לאחר שהשלים לימודי כורמות וייננות, הוא הצטרף לאביו, ז׳אן, בעבודת הכרם והיקב. במשך שבעה בצירים ספג ממנו ידע קונקרטי, כמקובל בעילית היין של בורגון, שכן הכרמים של המשפחה מפוזרים בחלקות נושאות שם שנבדלות האחת מרעותה בטרואר השונה ובאופן שהוא מתבטא בעקביות ביין, ולכן כל חלקה זקוקה לטיפול מעט שונה, אותו היא מקבלת גם בכרם וגם ביקב. לרשותו של ז'אן מארק פיו עומדים 100 דונם של כרמים בסביבת הכפרים שסאן, פוליני, מרסו וסאנטניי. רק בתחום של שסאן מונראשה יש לו לא מעט חלקות ברמת פרמייה קרו, כך שכפי שאתם ודאי מבינים, זהו פסיפס מרהיב ומגוון של סוגי טרואר, שכדי להיטיב לבטא אותם במורכבות שמחפשים חובבי בורגון באשר הם, ולהשתפר בכך מבציר לבציר, יינני בורגון מקדישים חיים שלמים. ב1991- ז׳אן מארק הרגיש בשל מספיק כדי לקחת על עצמו את הובלת הבית, כשהוא נעזר כתמיד באחותו ביאטריס ובאשתו נאדין, וכן בז׳אן שנשאר ללוות ולייעץ לו. באזורי יין עם מסורת עמוקה של סגנון ואיכות, קשה מאד לבני הדור החדש להביא את עצמם לידי ביטוי. ז׳אן מארק הצליח, כמעט מיד עם הגיעו, להשאיר חותם עם מספר שינויים חשובים, באמצעותם הביא לשיפור דרמטי באיכות היינות של היקב שנחשב כיום בין המובילים באזורו. ראשית, הקים ז'אן מארק יקב חדש ומודרני באזור התעשיה של שאני, שם הוא יכול להפריד את עשיית היינות האדומים מן הלבנים שלו, היות ולשם עשייה מיטבית הם נזקקים לתנאי טמפרטורה שונים מאד. הגדלת האפשרויות הטכניות ביקב אפשרה לז׳אן מארק להדק את העשייה הייננית ולהגיע לחדות משופרת ולאנרגיה שזכתה לתגובות אוהדות מן המבקרים. בנוסף, הוא הצליח לשים יד על 50 דונם נוספים בחוזים ארוכי טווח של חכירה, מה שסיפק ליקב אפשרות להגדיל את היצור לכדי 60,000 בקבוקים בשנה, ולהציע יינות ברמות מחיר שונות. רוב הגפנים בנות 25 עד 50 שנים, אך ישנן בוגרות יותר ואף בנות ,100 כמו למשל בחלקות ׳קלו סן ז׳אן׳ ו׳קלו סן מארק׳. תוך אימוץ חקלאות ׳תבונית׳ לא נעשה כל שימוש במדבירי עשבים והם נחרשים לתוך הקרקע כדי להגביר בה את החומר האורגני ולתרום לחיותה. באביב נעשית עבודת דילול שמטרתה להעלות את איכות הפרי באמצעות הקטנת יבול, ובקיץ מסירים עלים כדי לשפר את ההבשלה. כל העבודה, לרבות הבציר, נעשית ידנית. היינות הלבנים תוססים בחביות אלון, 30%-10% מהן חדשות, תלוי לפי איכות החלקה. ההבגרה על השמרים העדינים נמשכת שנה ולאחריה היין מבלה חצי שנה במכלי נירוסטה. בדרך סבלנית זו אין צורך בתהליכים כגון הצללה וייצוב שמקובלים ביינות פשוטים יותר, הגורמים להפחתה מסוימת במורכבות. בתהליך עשיית היינות האדומים הענבים מוסרים מהשזרות לחלוטין, עוברים השריה קרה של עד 5 ימים לפני שהתסיסה מתחילה. התסיסה המלולקטית מתרחשת בחבית אלון והיין מבגיר על השמרים העדינים במשך שנה. בסיום השנה היין עובר למיכל נירוסטה בו הוא שוהה חצי שנה ומבוקבק ללא סינון.